בית תפילה

כמו שעץ לא יכול לצמוח ללא שורשים , כך גם אדם  לא יכול להתקיים בעולם בלי בסיס יציב יציב .מה זה בעצם בסיס יציב? יש הרבה סברות, הדתות יאמרו מסורת אבות, הפסיכולוגים יאמרו ביטחון בסיסי. קבלה לעם מעמידה את הקשרים בינינו במרכז. יהיו אלו אשר יצקצקו בלשונם.  יאמרו -אבל כדי לרקום קשרים חייבים ביטחון. 

חכמת הקבלה תענה -גם נכון. אבל הביטחון הבסיסי לא מורכב בואקום ולא לוטה בערפל. הוא מורכב קודם כל מהקשרים שיש לאדם עם סביבתו .תחילה זה קשר התינוק עם אמו, לאחר מכן קשריו עם בני משפחתו הקרובה , קשריו עם קבוצת השווים לו, קשריו עם בעלי סמכות ועוד ועוד. קצת מפחיד הייתי אומרת , יציינו הספקנים שכן יוצא שמידת הביטחון שלי תלויה בכל כך  הרבה גורמים שאין לי עליהם שום יכולת השפעה. גם זה נכון, יענה הרב לייטמן. 

אמנם אדם לא יכול להשפיע על מה שכבר קרה איתו, אין לו האפשרות לקבוע למי יוולד ומי ינהל את חייו בשנים הראשונות ובכלל ויחד עם זאת , אם נפנה מבטינו קדימה נוכל לראות כי אדם יכול להשפיע על עתידו על  ידי קשירת מערכות יחסים טובות עם אנשים החפצים בכך גם, תוך כדי נכונות לוויתור הדדי.

זה לא קצת אינטרסנטי? ירימו גבה אותם אנשים?.

וחכמת הקבלה תענה – הטבע שלנו הוא כולו אינטרסנטי,זה בסדר. השאלה האם אנחנו לומדים לנצל אותו בחכמה -ומרוויחים אושר, או שלא. העולם סביבנו הוא אנסופי והוא ניתן לנו, נוצר עבורנו כל שצריך זה ללמוד איך להשתמש ואלה תולדות האושר , תוסיף חכמת הקבלה. והשאר – צא ולמד. תחקור, תבקש, תראה את הדרך שססלו עבורך המקובלים הגדולים שכתבו את כל הספרים

לפעמים זה מאתגר לבחור את הטפט הנכון וגם כמה ממנו ולכן חשוב לקרוא את המדריך הזה. טיפוט החדר שתבחרו יכול לגרום לו להיראות גדול יותר, חם יותר, בהיר יותר ולהסתיר בו פגמים מסוימים. צבע יכול לקבוע את מצב הרוח של החדר ולכן כדאי להתחיל בצבע. אם אתם רוצים לגרום לחדר להיראות גדול יותר ולתקרה גבוהה יותר אז לכו על תבניות של טפטים עם צבעים קרים כמו ירוק, כחול או סגול. צבעים רכים מייצגים רוגע, בעוד שצבעים אינטנסיבים נותנים הרגשת רעננות ודרמטיות. צבעים חמים כמו אדומים, צהובים וכתומים הם בדיוק כמו שהם נשמעים ונראים – הם גורמים לאנשים להרגיש חם יותר, לכן הם הבחירה הטבעית באיזורי אקלים קרים ובחדרים הפונים לכיוון צפון. ככל שהצבע יותר אינטנסיבי החדר יתמלא ביותר התרגשות.

אפשר לשחק גם עם האור ולא רק עם הצבע, במיוחד בחדרים שפונים לכיוון צפון, מסדרונות חשוכים וחדרים ללא חלונות. חפשו טפטים שיתנו הרגשת אור בחדר כמו תבניות של צבעים בהירים וכתמים מטאליים או דומים. בנוסף כדאי להתמקד בתבניות חלקות משום שהן מחזירות אור בצורה מקסימלית. צבעים כהים סופגים אור ולכן גורמים לחדרים להיראות קטנים וסגורים יותר, גם טפטים עם הרבה מאוד מידע ויזואלי נוטים לתת הרגשה שכזו. שימוש נכון בתבניות יכול לגרום לפגמים או בעיות בקירות להיראות טבעיים וחלק מהעיצוב. תתלאו אולי לגלות אבל יש טפטים שמכילים דשא סינטטי, בד, כותנה, עור, עץ ואפילו פלסטיק. אבל כאן אולי יותר מדי כדאי לקחת בחשבון את שימושי החדר ואת תדירות השימוש בו. למראה רשמי תרצו ללכת עם הדברים הרגילים, תבניות גדולות מאוד ואולי אפילו דרמטיות. להרגשה של כיף עדיף ללכת עם מוטיבים קטנים שנפתחים אל חלל משמעותי כמו לדוגמא נקודות מעוצבות. גם לגבולות יש חשיבות עיצובית ומגוון עצום של סוגים ואפשרויות.

פסים ויתר דוגמאות אנכיות מדגישות גובה ולכן מייצגות הרגשת חיים, יושרה ורשמיות. גם תבניות שעולות ויורדות בצורה של האות יו באנגלית או של האות וי יכולים לגרום לתקרה להיראות גבוהה יותר, בעוד שתבניות מאוזנות יוצרות הרגשת מרחב ופתיחות וגורמות לחדרים קטנים להראות גדולים יותר. מוטיבים גדולים יצרו הרגשה אינטימית ואילו מוטיבים קטנים ורבים הרגשה של התרחשות. לדוגמא כדי לגרום לחדר ריק יותר להיראות מרוהט יותר יש לבחור תבניות גדולות עם צבעים בהירים ורקע כהה. לתת לקיר שטוח הרגשת עומק צריך תבנית גיאומטרית גדולה ופתוחה.

תמיד הייתי ילדה עצמאית. האחות הבכורה, החברה הבוגרת שלוקחת אחריות על מצבים, התלמידה שלוקחת על עצמה הרבה תפקידים, התנדבויות. אפילו בצבא, במערכת כל כך מסודרת, היה לי תפקיד עצמאי עם שעות גמישות בהתאם לתחושת האחריות שלי. כשהשתחררתי ויצאתי לעולם העבודה, בחרתי בעבודות בהן הייתה לי מקסימום העצמאות וחופש הפעולה. יחד עם זאת תמיד הרגשתי שאני צריכה עוד מנה של עצמאות. רציתי לקבוע לעצמי את שעות העבודה, לקחת חופש כשצריכה מבלי לבקש רשות ולבנות משהו משלי. כשהפכתי לאמא זה נהיה עוד יותר רלוונטי, כי לג'נגל בין הילדים לבין העבודה הייתה משימה לא פשוטה.

החלטתי רשמית לפתוח עסק ולהיות עצמאית. הייתי בטוחה שזה הולך להיות פשוט כי עצמאית אני כבר יודעת להיות. לכתוב לעצמי משימות, לעמוד בזמנים, לעבוד עם אנשים וליצור קשרים – כל זה אני יודעת, אז מה כבר יכול להיות כל כך מורכב? בשנה הזאת התחלתי להבין ולהרגיש שיש בעצמאות הזאת תלות מאוד גדולה. צורך להיות בקשר עם כל כך הרבה אנשים ולדווח על כל צעד שלי, כל הכנסה וכל הוצאה. הכרתי המון בעלי עסקים שמתמודדים עם אותם הסוגיות והבנתי כמה כולנו קשורים. האמת, זה מאוד מקביל להרגשה של להפוך להיות אמא. מצד אחד פתאום יש לי משפחה משלי, ואני מחליטה על המון דברים שקורים בבית, ומצד שני אני תלויה בילדים ובבעלי וצריכה לחשב כל צעד שלי.

מושג העצמאות התחיל לתפוש אצלי קונוטציה חדשה. היום אני מרגישה שלחגוג עצמאות זה בעצם לחגוג את הקשר שלנו אחד עם השני. וכאדם, כאישה, כאמא, כעצמאית וכאזרחית ישראל – אני רוצה לאחל לנו שהקשר הזה יהיה כמה שיותר חם, אוהב ומחבק, עד כדי כך שנרגיש בו המון חופש והמון עצמאות.

חג עצמאות שמח יקרים!

אנחנו מבצעים הרבה מאוד פעולות שגרתיות באופן שלא נותנים כל כך הרבה מחשבה לפני שזה מתבצע, כמו למשל פעולות ההליכה, האכילה והשתייה וכו'. אחת הפעולות השגרתית שאנו עושים יום יום ויש בה יכולת להכריע חיים שלמים ועיכובים לכל התוכניות שקבענו ושנקבעו לאחרים, היא הפעולה של הכניסה לרכב והנהיגה עצמה. שאם ניתן מקום לעלות חשיבות של זה בטוח תהיה השפעה על הנהיגה.

תדמינו, שיום אחד, לפני שאתם נכנסים לרכב, מתעוררת בכם מחשבה והרגשה כזאת, שאתם הולכים לתת מקום בלבכם לכל נהג שיהיה בדרככם. ודרך זה אותם הנהגים ירגישו שהם נמצאים באותה הדאגה הכללית ביחס שהם קיבלו ומרגישים שכולם שומרים אחד על השני שיגיעו בשלום ובזמן למקום חפצם.

בזמן הנהיגה, מצד אחד אנחנו מאוד תלויים אחד בשני ומצד שני לא כל כך מרגישים אחד את השני על מנת שנוכל לגרום לשינוי המיוחל. בזמן תאונה ממש מרגישים אחד את השני אך מהמצב השלילי ויש לנו דווקא הזדמנות לבנות יחסים טובים בלתת מקום לכל נהג כדי שנרגיש אחד את השני מהמצב החיובי. לפני כשלוש וחצי שנים הכרתי צוות של חברים שיש להם מטרה כזאת שרוצים לבנות יכולת כדי לתת מקום בלב לכל נהג ולהביא לשינוי היחסים והדאגה לכולם בזמן הנהיגה.

הדבר המדהים הוא, שלמרות המרחק הפיזי הגדול של חברי הצוות, שהם מגיעים מירושלים, נצרת עלית, עפולה, חיפה, נהריה, נתניה וכרמיאל. מתחברים בשיחות צוות במשך השבוע, על מנת שנוכל לעורר יכולת לתת מקום בהרגשה ובדאגה משותפת לשינוי היחס שלנו בדרכים. ואיך להביא אפשרות כזאת כדי לגעת בכל הנהגים. נרקם בצוות יחסים מאוד מיוחדים שיכולים להביא דרך לשינוי היחסים בדרכים.

לא הייתי מאמין שדבר כזה אפשרי למימוש אלא, בזכות הפעילות המתבצעת עפ"י השיטה הנקראת "חוכמת המעגל", שיתוף חוויתי בסדנאות שהצוות מעביר דרך נושאי שיחה הקשורים להכנה לנהיגה ולשלבים בזמן הנהיגה. כאשר החלק העיקרי בסדנאות הוא ההקשבה מכל הלב לכל דברי המשתתפים ובהתאם רק להוסיף את דעתך שתשלים את התמונה המלאה. הכל תלוי ביכולת שלנו לעלות החשיבות של היחס לטובת השגת מטרה משותפת לתת מקום בלב הנהגים.

האמת שלא היתה תקופה יותר טובה בארץ, תסתכלו הכל פורח, הכל רץ,הכל מתקדם במהירות מדהים לראות את המנופים הענקיים בכל מקום.כמה, בניינים חדשים. ת"א הופכת להיות מנהטן יוצא לי ללכת כמעט כל בוקר בטיילת המדהימה שעשו לאורך חופי הים מראשון לציון ועד הרצליה

הכל שוקק חיים,תיירים,קניונים מלאים,בתי קפה מפוצצים מאנשים בחיים לא יצאו כל כך הרבה אנשים לחו"ל הכל מדהים ארץ זבת חלב ודבש לכל הטוב הזה כולנו שותפים, בקשר המיוחד שנקשר ביננו להקים בית לכל היהודים. שיהיה מקום בטוח עם עתיד טוב לילדינו ולדורות הבאים.

והכן הצלחנו בגדול מה שמדאיג  היום זה ששכחנו קצת את העבר כח  הרצון המשותף האלטרואיסטי שהוביל לבניית מדינה ובית עצמאי וחזק לעם היהודי. כח זה הפך לכח אגואיסטי שכל אחד דואג לעצמו, למחנה שלו ולבית שלו בלבד מבלי להסתכל על טובת הכלל והמדינה. תופעות של שוחד, מרמה והפרת אמונים של מנהיגי העם

הגענו לתופעות של השחרה אחד את השני, לשקרים, פייק ניוז, חיפוש ופישפוש בקרביים של כל מתחרה. תופעות המביאות שנאה, דבר שעלינו להיזהר ממנו כמו מאש. אנו כעם למודי ניסיון מהעבר ששנאה מביאה להרס וחורבן נזכור את הגלות בזמן בית המקדש השני שנמשכה 2000 שנה

התפתחותה של ישראל מזמן קום המדינה נבע מתוך שיתוף וחשיבות המטרה

ככל שמצבו השתפר מבחינה אישית ומדינית, ככה הקשר האישי והחברתי ביננו נעשה מרוחק יותר כל אחד דואג היום רק לעצמו, רוצה יותר, מוכן לעשות הכל כדי שיהיה לו יותר מהשני. כל אחד טבוע בתוך הרצון של עצמו מבלי להסתכל על האחר על מה שמחבר ביננו וזה מביא לפירוד שאנו חווים אותה היום בשיח הציבורי, במספר המפלגות האין סופי ובתקשורת שמעלה ונותנת חשיבות עליונה לשיסוי בין אחד לשני

אנחנו נראים כמו אוטובוס הכי יפה בעולם שבתוכו נוסעים אנשים שכל אחד עסוק בסלולרי שלו ובמצבו האישי, הנהג גם הוא דואג לכסא שלו שיהיה נוח ובטוח ושמסביבו יהיו כל מנעמי העולם. האוטובוס הזה  נוסע לפי התהום מבלי שמישהו יתעורר ויצעק. אז החלטתי לצעוק ובראשונה לעצמי, תתעורר זה הבית שלך, צריך לתקן. ברור שלבד זה בלתי אפשרי לכן צריך את כולכם, כולנו גאים על מה שהשגנו

?בנינו מקום לתפארת, מסכימים. לא צריך הרבה כדי להמשיך ולבנות, אם נחליט ביחד לעשות סוויטש קטן. בכך שנשנה במקצת את היחס בינינו, שנראה את האחר חשוב לי, שנראה את חשיבות המדינה  מעל האני שלי. זה תלוי בחינוך של כולנו, אם נעלה את הערך של "האנחנו" מעל "האני". אם נשנה את התקשורת שתעביר מסרים טובים לעם

אם נסתום את הפיות שמקטרגים על כולם נבנה מקום שיהיה דוגמא ומופת לכל אומות העולם תיראו איזה יופי.גם הזמן מתאים בואו נלמד מהטבע שנותן באביב סימנים להתחדשות, היה לנו חורף מדהים עם הרבה גשמי ברכה הכנרת מלאה. בואו גם אנחנו נסיר את כל הדברים המפריעים ונתחיל לחדש את מה שכולנו יודעים שרק מתוך חיבור ושיתוף ביננו יצמחו פה דברים טובים שיביאו אהבה בינינו מעל כל שנאה ומחלוקת זה תלוי קודם בי אבל גם בך

בזמן האחרון אני נתקלת בהרס אדיר, מאסיבי ושיטתי של משאבי טבע חשובים מאין כמוהם. לא מדובר בזיהום האוקיינוסים הנוראי, בהרעלת האוויר והאדמה, אלא בכריתת עצים אכזרית וגיזום מוגזם של כל עשב שמעז לבצבץ מעל פני האדמה.  בשנה האחרונה התופעה החריפה וממדיה התעצמו עד שאי אפשר להתעלם יותר. בכל מקום בארץ נראים גדמי עצים עתיקים שנכרתו על לא עוול בכפם. מיותר לציין שעצים מספקים חמצן, קרירות, איזון אקולוגי עבור דומם, צומח וחי וכמובן נוי, פרי, צל ויציבות לקרקע. העצים הם החיים והם הבסיס לכל סביבת חיים מקיימת.

בעבר, מייסדי היישוב בארץ, החלוצים שהתקבצו ארצה מכל קצוות תבל, דגלו בהפרחת השממה והחלו בנטיעות אינטנסיביות של עצים, מטעים, פרדסים. ארצנו שגשגה,שפע פירות, נוי, פריחות ומגוון של צומח וחי.

מה גורם להרס המזעזע? מאין נובעת התופעה?

התשובה היא טבע האדם. היצר הרע שבוער בקרב המין האנושי ולוחש לו : "אתה יותר גדול וחזק מהכל, אתה השליט והכל כפוף לך", הטעייה איומה. הרי האדם הוא חלק מהטבע ולא מעליו בשום צורה, הוא תלוי במצב האטמוספרה, הטמפרטורה, אספקת המים והמזון באנרגית השמש אפילו יותר מכל יצור אחר. האדם המודרני חסר כל כישורי הישרדות טבעיים. הוא גר בעיר והכל מסופק לו באופן מלאכותי.

אם נביט שני דורות אחורה נוכל להמחיש זאת בפשטות. רבים ידעו לתפור, לסרוג, לבשל מחומרי בסיס בלבד, לגדל תוצרת חקלאית ולעבוד את האדמה. מלאכות רבות שידיי האדם ידעה נעלמו כיום מהמפה. הכל בא מוכן, שתי דקות במיקרו ויש ארוחה. לא צריך להתאמץ ולבנות דבר במו ידינו. אבל התלות גדולה מתמיד. אם יום אחד הסופר ייסגר מה נעשה? אם לא יהיו די עצים וצומח, פשוט נחנק. לא תהיה מספיק תוצרת חקלאית או שהיא לא תהיה ראויה לאכילה.

המאזן העדין עלול להישבר מכל סטייה והתשלום יקר מנשוא. בנקודה היסטורית זו דרוש שינוי יותר מאי פעם. לעצור. לנשום ולהביט סביב. לחשב מסלול מחדש ולשנות גישה מהשורש. די לניצול המאסיבי של כל המשאבים כולל הזולת. די לראייה הצרה ושגעון הגדלות המדומה. כולנו בסירה אחת, תלויים בטבע וזה בזה.

עלינו לכונן יחסים בריאים ותקינים בינינו בני האדם ובינינו לבין הסביבה האקולוגית שלנו. איזון הוא המפתח ואולי עוד לא מאוחר.