פעוטון בהפרעה
לשים תינוק בפעוטון עולה ₪2800 בחודש במדינת ישראל. אבסורד לא? מחיר של 4 עגלות סופר, על טיפול מסור בתינוק שלך, האוצר שלך, שעליו תשמרי מכל משמר? מה גודל האבסורד? כך מתמחרים חודש בחייו של תינוק בישראל, עשר שעות ביום, משבע בבוקר ועד חמש אחר הצהריים? כך חשבה אם ממוצעת לפני קורונה, שראוי ומוטב לשים תינוק בן שלוש עשרה שבועות בפעוטון, במקום בטוח ושם יקבל טיפול מסור של אם אוהבת.
מה רבה התמימות של האימהות הללו ומה גדול היה השבר שלהן כאשר גילו להפתעתן כי התינוק היקר להם מכל לא מקבל בפעוטון טיפול של אם, נהפוך הוא, הפעוטון הוא שער הגיהנום עבור התינוק. צפינו בשנה האחרונה בסצנות מזעזעות של תינוקות נדחפים לשמיכה כדי שירדמו, מטפלת שמכה אותם או יושבת עליהן כדי שישבו בשקט ולא יפריעו. היו גם דברים שלא ראינו, שאנו חושדים שנעשו, תרופות הרגעה שניתנו לתינוקות בפעוטון כדי שירדמו.
ביצירה של הסופר והמחזאי הרוסי, אנטון צ'כוב, סיפור קצר שנקרא "לישון", נגללת פרשיית חיים קצרים ומחרידים של יתומה בשם וארקה, שהופכת ברוסיה הישנה, לשפחה בבית זוג סנדלרים אלימים, שלהם יש תינוק צווחן, חיי ילדה, שמסכת עבדות, מכות וחוסר שינה היו מנת חלקה וסופה רע ומר.
כל מהותה של הילדה המשרתת, שמתאר צ'כוב מתוך חמלה גדולה, היא עבודה משחר ועד לילה. כשאין היא שוטפת או מצחצחת או חוטבת עצים או מבעירה אש או מנקה או מכבסת, הרי היא מטפלת בתינוק הבוכה, בלילה כמו ביום, בלי שעה אחת למנוחה, עד שכל תשוקתה היא רק לישון, אך התינוק צורח עד לאפיסת כוחות.
מתוך אובדן השפיות הבא מעייפות, מתחילה הילדה וארקה, להזות ומגיעה למסקנה כי אוייבה הוא התינוק. היא מתגנבת אל העריסה וגוחנת מעל לתינוק ולאחר שחנקה אותו, ממהרת לשכב על הרצפה בצחוק של אושר. הנה, עכשיו תוכל לישון. כהרף עין היא שוקעת בשינה עמוקה, שנת מרמיטה.
נחזור לישראל 2020. עשר שעות ביום נמצא היקר מכל עם מטפלות המרוויחות שכר מינימום, עליהן לנקות, להאכיל, לרחוץ, להחליף חיתול, עבודה סביב השעון וכל זאת בשכר מינימום? רבותיי תחזרו לסבתות או שתשוו את שכרן של מטפלות במעון לשכרן של אחוית מוסמכות. כן, תחשבו על זה. לא הייתם רוצים שאחות מוסמכת תהייה מופקדת על שלומו ובטחונו של יקירכם? אם כך, זה המחיר שיש לשלם על טיפול בתינוקכם או שסבתא או האם תחזורנה לתפקידן ההיסטורי.